Bar-Zvi & Ben-Dov have merged with Herzog Fox & Neeman, Israel's leading law firm.


For information about Eyal Bar-Zvi and his new contact details, please click here.

For information about Yariv Ben-Dov and his new contact details, please click here.

English מאגר הידע חדשות לקוחות שרותים אודות צור קשר

קישורים

שאלות נפוצות

לגישתנו, רק רקע המשלב כלכלה ומשפטים יכול לספק שירות מלא בתחום מחירי העברה. לכן, כל עורכי הדין במשרדנו העוסקים בנושא, הינם גם כלכלנים. הרקע המשפטי מאפשר לנו להבין נכון את חלוקת הסיכונים והסמכויות בין החברות השונות, בעוד הרקע הכלכלי מאפשר לנו לנתח את תוצאות החברה ודוחותיה, גם בהשוואה לתוצאות של חברות אחרות. משום שאנו לא רק כלכלנים אלא גם עורכי דין, אנו מכינים לחברה לא רק את חקר תנאי השוק, אלא גם את ההסכם הבין חברתי המבוסס עליו. בנוסף, נושא הסודיות המחמירה, הקבוע בחוק, נלווה לכל פעילותינו ואנו מקפידים על קיום כל כללי האתיקה.

במקום שגוף אחד יכין את ה- study, וגוף אחר, שאינו מתמחה בתחום מחירי העברה, יכין את ההסכם הבין-חברתי, משרדנו מתמחה בתחום מחירי העברה ומספק למעשה את כל צרכי החברה: חקר תנאי שוק, הסכם בין חברתי המבוסס עליו, הטמעה בפועל של התוצאות הכלכליות של ה- study, ומסמך מדיניות מחירי העברה (transfer pricing policy) במקומות בהם הוא נדרש. למשרדנו ניסיון רב בעבודה מול רואי החשבון של חברות בינלאומיות, והעבודות המבוצעות על ידינו התקבלו תמיד על ידי משרדי רואי חשבון, בישראל או בעולם. למשרדנו גם הצלחה של 100% בכל ביקורות המס שנערכו בעולם לחוות דעת ולחקר תנאי שוק שהוכנו על ידינו.

כל חברה המחזיקה חברות בנות בחו"ל, או שהיא בעצמה חברה בת (או קשורה) של חברה ממדינה אחרת, הינה בעלת חשיפה פוטנציאלית בתחום מחירי העברה. כל עסקה בין חברות קשורות או חברות מאותה קבוצה (חברות שיש ביניהן "יחסים מיוחדים"), כפופה להוראות מיסוי בילאומי חמורות של המדינות הרלבנטיות.

בעניין זה, אין חשיבות לשאלה אם העסקה היא, למשל, בין ישראל לארה"ב, בין ישראל למזרח הרחוק או אפילו פנים אירופאית, וזאת משום שכל מדינה מבקשת להסדיר את העסקה מנקודת המבט שלה, ומשום שרוב המדינות כפופות לכללים כדוגמת כללי ה- OECD בעניין מחירי העברה. חשוב לציין כי גם עסקה באותה מדינה, אך בין אזורי מס שונים, עלולה להיות כפופה להוראות הרלבנטיות בתחום מחירי העברה. ישנן מדינות מסוימות (למשל צרפת), בהן אף אם החברות נמצאות באותה מדינה ובאזורים זהים מבחינת המס החל על החברות, עקב השוני הגיאוגרפי במושבן עדיין נדרש תיעוד נאות, כלומר ביצוע סקר משפטי-כלכלי של העסקה ותיעודה בהסכם בין חברתי תואם.

כל חברה כאמור, צריכה להגיש למס הכנסה, ביחד עם דוחותיה הכספיים, את טופס 1385, בו היא מצהירה על העסקאות שבוצעו עם גופים קשורים, וכי העסקאות בוצעו בהתאם לתקנות. בנוסף, כדאי לשים לב שאין חשיבות לשאלה האם החברה בפועל מרוויחה או מפסידה, משום שאת רשויות המס מעניין בעיקר התיעוד הנאות של העסקה (חקר תנאי שוק - study, והסכם בין חברתי) ולא רק תוצאותיה. העדר התיעוד הנאות בפני עצמו הינו ראיה לכאורה להפרת החוק, אף אם לבסוף תצליח החברה להוכיח כי מחירי ההעברה בהם היא פועלת הינם על פי מחיר השוק (at arm's length).

לפי פקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), יחסים מיוחדים קמים מקום שמתקיימת שליטה של צד אחד לעסקה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר. לכן, גם עסקה בין חברות אחיות נכללת בגדר "יחסים מיוחדים" לפי כללי מחירי העברה. בישראל, מקובל בדרך כלל להסתכל על החזקה (במישרין או בעקיפין) של 50% כיוצרת שליטה לעניין יחסית מיוחדים, אך לעתים יראו גם בהחזקה נמוכה יותר כנכללת במסגרת ההגדרה, אם מתקיימת שליטה. בנוסף, כדאי לדעת כי ההגדרה משתנה ממדינה למדינה, כך שכללי מחירי העברה בגרמניה, למשל, קובעים כי החזקה של 25% מספיקה על מנת להחיל את התקנות המקומיות, ובשוויץ אף 10% במקרים מסוימים .

אי קיומו של תיעוד נאות – כלומר של סקר שוק משפטי-כלכלי (study) והסכם בין חברתי המבוסס עליו – מהווה לכשעצמו עבירה על הוראות המס, הן בישראל והן ברוב מדינות העולם, לרבות ארה"ב, קנדה, מדינות אירופה (מערב ומזרח), הודו, סין, יפן, אוסטרליה, ברזיל, ומדינות אחרות. יש לציין כי מדינות אשר לא אימצו עדיין תקנות ספציפיות בנושא מחירי העברה עומדות לעשות זאת בקרוב, בין היתר בשל לחץ של ארגונים בינלאומיים, וכי ישנן מדינות המחילות כללים אלה באמצעות חקיקה שיפוטית, כלומר החלה דה-פקטו של כללי מחירי העברה באמצעות בית המשפט (למשל אוסטריה, ובמידה מסוימת גם הונג-קונג, עד שאומצו כללים רשמיים בנושא).

חברה שתימצא נעדרת את התיעוד הנאות תקבל, בדרך כלל, אפשרות להשלים את התיעוד תוך תקופה קצרה (בדרך כלל עד 30 יום). מובן כי השלמת תיעוד נאות תחת לחץ זמן שכזה אינה מומלצת. בין היתר, לחץ הזמן עשוי לפגום בתוצאות שניתן היה להשיג ולהשליך על ניהולה הכספי של החברה. מובן גם, כי קוצר הזמן עשוי גם להכתיב עלויות גבוהות לחברה, הן מבחינה פיננסית מיידית והן מבחינת הקדשת הזמן הדרוש על ידי נושאי משרה בחברה.

בנוסף, ישנן כאמור מדינות רבות בהן אי קיומו של התיעוד עצמו, חושף את החברה לקנסות. אחת החשיפות המרכזיות בנושא מחירי העברה היא הסכנה לכפל מס, משום שסכום אשר מוסה כבר במדינה אחרת, עשוי להיות ממוסה כעת פעם נוספת, מקום שרשות המס המקומית תדרוש השלמה לצורך עמידה במחיר השוק וכללי מחירי העברה, וזאת בהתעלם מאמנות מס. במישור הישראלי יש לציין כי בפועל כבר קיימת יחידה מיוחדת של מס הכנסה בתחום זה, אשר החלה בביצוע ביקורות. בנוסף יש לציין, כי לרשויות המס ישנה אפשרות לפתוח אף שומות סגורות (!), היה וישנו חשש כי נושא מחירי העברה לא הוסדר כיאות.

באופן כללי, ניתן לומר כי הסנקציות הנהוגות על פי רוב הינן כפל מס על אותה הכנסה, קנסות, תיקון רטרואקטיבי בתוצאות החברות השונות בקבוצה וכמובן פגיעה במוניטין הקבוצה כולה. יש להדגיש כי על פי רוב, בכל הנוגע למחירי העברה, ישנה סמכות לרשויות המס להתעלם מאמנות מס בינלאומיות. סכנה אפשרית נוספת היא כי בשל תכנון לא נכון של מחירי העברה ושל ההסכם בין חברתי, תוכרז החברה, בארה"ב או בהודו למשל, כ – Permanent Establishment. כאמור, העדר התיעוד בפני עצמו הינו ראיה לכאורה להפרת החוק, אף אם לבסוף תצליח החברה להוכיח כי מחירי ההעברה בהם היא פועלת הינם על פי מחיר השוק. היעדרו של תיעוד כאמור מעביר את נטל ההוכחה לחברה, בעוד שקיומו של תיעוד נאות מטיל את החובה להוכיח כי החברה לא פועלת לפי תנאי השוק - על מס הכנסה.
הוראות העדכון משתנות ממדינה למדינה. עם זאת, באופן כללי ניתן לומר כי יש לעדכן את התיעוד הנאות (את ה- study ובעקבותיו לעתים גם את ההסכם הבין חברתי) מידי שנה. מידת העדכון משתנה בהתאם לכללים הנהוגים בכל מדינה. ישנן מדינות בהן צריך להכין study חדש לגמרי מידי שנה, וישנן מדינות המסתפקות בעדכון חלקי, למשל של הנתונים הכספיים הכלולים בו. עם זאת, ישנן גם מדינות (חלק ממדינות אירופה, למשל) הדורשות עדכון רציף של התיעוד.
חקר תנאי שוק מלא, ה- סטאדי (study), מבוצע בדרך כלל לאחר שנת הפעילות הראשונה של החברה מול חברות קשורות. עם זאת, על החברה להתחיל ולעבוד עם מחירי העברה כלשהם, ועם הסכם כלשהו. פעילות שלא לפי כללי מחירי העברה במהלך תחילת הפעילות, עשויה להביא ברוב המקרים לצורך - בסוף השנה - בהתאמות (adjustments) לדוחות המס של החברות הקשורות. הפתרון הוא להכין עם תחילת הפעילות planning study, שהוא חקר תנאי שוק מצומצם, שיתווה את הדרך הנכונה לשנת הפעילות הראשונה ועל בסיסו יוכן גם ההסכם הבין חברתי (intercompany agreement). עלותו של חקר תנאי שוק שכזה היא כמובן נמוכה יותר, והוא מבטיח כי מחירי ההעברה של החברות יהיו לפי דרישות החוק.
לא. אמנם, ישנן מספר מדינות בהן לא ניתן להתחיל ולפעול ללא הסכם בין חברתי, אך הסכם בין חברתי אמור להיות מבוסס על מחקר תנאי שוק משפטי-כלכלי (study) אשר בודק, בין היתר, כיצד היתה מתבצעת עסקה דומה בין צדדים לא-קשורים. הסכם לכשעצמו, ללא הבסיס הדרוש, מהווה הפרה של דרישות החוק ולמעשה לחברה אין דרך בדוקה לאמת (ולעמת) את ההסכם הבין חברתי שלה אל מול עסקאות דומות, במטרה להצדיק את מחירי ההעברה בהם היא משתמשת. התוצאה מבחינת רשויות המס הינה, כי החברה פועלת, למעשה, לא במחירי ההעברה הנכונים, כלומר לא לפי מחירי השוק (at arm's length). במקרה כזה, בו החברה רק מתחילה את פעילותה ואינה רוצה לשאת בהוצאה של חקר תנאי שוק מלא, ניתן להכין planning study, שהוא חקר תנאי שוק מצומצם, שיתווה את הדרך הנכונה לשנת הפעילות הראשונה.
תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות למשרד בר-צבי את בן-דב.


a site by nascent
פרטי קשר :
טל +972 3 7522280
פקס +972 3 6120052
דוא"ל ‏
מגדל בסר3, קומה 19
רחוב כנרת 5
בני ברק 5126237
ישראל